מאת איילת ליטן

אוטובוס החיים הוא אוטובוס בו כל אחד נוסע באוטובוס משלו, מכוון, מסתובב, עוצר ומתעכב בתחנות שונות, עושה פרסה, דוהר קדימה, עוצר בחריקת בלמים או פותח חלון ומתבונן, לוקח אויר, ממשיך הלאה .. השבוע בקבוצה בה אני ואביב גורן מדריכות בעמותת רקפת, עמותה לילדים ונוער עם חרדה חברתית השתמשנו במטאפורת האוטובוס הלקוחה מגישת Act-acceptance &commitment. בחרנו מטרה עבור הילדים שרובם עולים לחטיבה, אליה נהג האוטובוס (הילד) רוצה להגיע- והנוסעים באוטובוס שיחקו את המחשבות שלו. הם הלכו אחריו ולצידיו והשמיעו לו את הקולות (שדונים/מחשבות מעכבות שעולות לו) שהוא שומע בדרך: החשש והלחץ, הפחד, חוסר אונים. מחשבות חזקות ומשכנעות שאנו נוטים להאמין להם מידי ובכך נמנעים להמשיך לעבר המטרה שאליה התכווננו מלכתחילה. בהתחלה הוא ענה למחשבות, ניסה להיות חזק מהם והם הגבירו קולם. מחשבות משכנעות כבר אמרנו?? בשלב השני הוא הקשיב ולא ענה, רק שמע אותם, המשיך לנסוע למטרה אבל בסוף השתכנע ועשה פרסה.. מחשבות משכנעות כבר אמרנו?? בשלב השלישי הוא בחר שוב להקשיב, אבל הפעם להנמיך את הווליום, להסתכל עליהן ולא להתמזג איתן, לצחוק עליהם ואיתם, וגם לפקפק בהם ובעיקר להזמין אותם להכנס איתו לחטיבה אבל לשבת קצת בשקט ולא להפריע לו.. כי הוא כבר הבין שהם תמיד יהיו חלק ממנו והבחירה שלו היא העוצמה שישמע אותם. ציידנו אותו בשלט; כמו שאפשר להנמיך תוכנית או לשנות ערוץ, גם אפשר להחליט כמה מסתכלים במחשבה או טיפה מתרחקים ממנה, מתי משחררים אותה הלאה .. זה היה תרגיל עוצמתי וחשוב לפני התחלות חדשות, ושינויים. הילדים שיתפו פעולה מדהים ונראה שנפלו כמה אסימונים.
לחיי התחלות חדשות🙏

שתפו פוסט!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

פוסטים נוספים

גלילה למעלה